מחדל העירייה נחשף לאחר שתושבת העיר הגישה נגדה תובענה ייצוגית. הייצוגית אמנם נדחתה, מאחר שהעירייה הודיעה כי תפסיק עם המנהג הפסול, אולם היא חויבה לשלם סכום משמעותי לתובעת ולעורך דינה.
תושבת בת ים המתגוררת באזור שהוגדר על ידי העירייה כאזור חנייה מוסדר (כחול-לבן), פנתה לעירייה במרץ 2014 וביקשה לקבל תו חניה שיאפשר לה להחנות את רכבה בסמוך לבניין שבו היא גרה. בתמורה לקבלת התו האזורי, התבקשה התושבת לשלם לעירייה אגרה בסך 20 שקלים.
לייעוץ בנושא תובענות ייצוגיות:
פנה ל-עורך דין תובענות ייצוגיות
לאחר ששילמה את האגרה וקיבלה את התו, הסתבר לתושבת כי בהתאם לחוק העזר לבת ים (העמדת רכב וחנייתו) היא היתה זכאית לקבלו בחינם, וכי אין בחוק כל הוראה המסמיכה את העירייה לגבות את האגרה.
במאי 2014, היא הגישה לבית המשפט המחוזי בת"א תובענה נגד עיריית בת ים וביקשה לאשרה כייצוגית. לטענתה, העירייה גובה את האגרה במשך שנים רבות בחוסר סמכות, אף שכבר ב-2007, כחלק מביקורת פנימית שנערכה ברשות החניה, הומלץ לה לפעול לתיקון החוק באופן שיכשיר את הגבייה שנעשית ללא סמכות.
המבקשת ביקשה שהתובענה תכלול את כל תושבי בת ים המתגוררים באזור שנקבע כמקום חנייה מוסדר ונדרשו לשלם את האגרה בשנתיים שקדמו להגשת התביעה. סכום התביעה הוערך ב-383,800 שקל, והתובעת ביקשה מביהמ"ש להורות לעירייה להפסיק את הגבייה הלא חוקית.
כשלושה חודשים לאחר הגשת התביעה והבקשה, העירייה הודיעה כי היא מפסיקה לגבות את האגרה באופן זמני, ופועלת במקביל לתיקונו של חוק העזר העירוני באופן שיאפשר את הגבייה.
העירייה אישרה כי גבתה את האגרה, אולם לטענתה היא עשתה זאת לצורך כיסוי עלויות הנפקת התו בלבד – גבייה מותרת לשיטתה. לטענתה, המבקשת פתחה בהליך בחוסר תום לב, ואם הייתה פונה לפני כן לעירייה, היא הייתה מפסיקה את הגבייה כפי שעשתה לאחר הגשת הבקשה. בדרך זו, הוסיפה העירייה, היו נחסכים כספי הקופה הציבורית וזמנו של ביהמ"ש.
לעודד תובעים לחשוף כשלים
חוק תובענות ייצוגיות קובע שכאשר הוגשה תביעה ייצוגית להשבה נגד רשות והרשות הודיעה תוך זמן מסוים כי היא מפסיקה את הגבייה, אין לאשר את התביעה נגדה. משכך, לא נותרה לשופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן ברירה אלא לדחות את התביעה.
עם זאת, השופטת הביעה את מורת רוחה מהתנהלות העירייה שגבתה אגרה במשך שנים, אף שהוכח כי מבקר הפנים של העירייה יידע אותה שמדובר בגבייה פסולה ולא חוקית.
"...התנהלות זו של המשיבה, שבחרה להמשיך לגבות את האגרה הבלתי חוקית בטרם תוקן חוק העזר העירוני, היא התנהלות קלוקלת שאינה מתיישבת עם עקרון חוקיות המינהל ועם מינהל תקין", קבעה השופטת. היא הוסיפה, כי התנהלות זו מצדיקה פסיקת גמול ושכ"ט גבוהים לתובעת ולבא כוחה, לאור העובדה שרק הגשת הבקשה הביאה את הגבייה הלא חוקית לסיומה.
השופטת הוסיפה, כי מקרה זה מביא לידי ביטוי את כוחה וחשיבותה של התובענה הייצוגית וכי יש לעודד תובעים עתידיים להעמיד כשלים בהתנהלות הרשויות בפני ביקורת שיפוטית.
לבסוף השופטת חייבה את העירייה לשלם לתובעת 50,000 שקל, ושכ"ט בסך 130,000 שקל לבא כוחה.
* עו"ד גיל איזנברג ממשרד איזנברג-גולדמן עוסק במיסוי עירוני ותובענות ייצוגיות.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין